חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - החוק) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים, או שירותו הצפוי, לרבות בשל תדירותו או משכו של שירות המילואים. פיטורים של עובד בניגוד להוראות החוק בטלים ואין להם כל תוקף. היעדרותו של עובד מעבודתו, לרגל שירות מילואים, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו אצל המעסיק.
עוד קובע החוק כי אין לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים ועד 21 יום לאחר תום שירות המילואים (במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים, לא תבוא התקופה האמורה). למרות האמור, יכול מעסיק לפטר עובד לאחר שפנה לועדת התעסוקה (שהינה הכתובת לפניות כל אלה אשר סבורים כי זכויותיהם על פי החוק האמור הופרו על ידי מעסיקם), ולאחר שהמעסיק הוכיח כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים. הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד.
בעל מפעל העובר על ההוראות האמורות בקשר לפיטורים זה עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס, כקבוע בחוק העונשין, התשל"ז-1977.
החוק הנ"ל חל גם לגבי אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה ומחייב כל מעסיק, בין אם בפועל ובין אם הוא קבלן משנה.
לצד החובות החלות על המעסיק, מטיל החוק חובות גם על העובד, המתגייס לשירות מילואים, ביניהן, חובת הודעה למעסיק על שירות המילואים אליו זומן, בתוך שבעה ימים מיום קבלת צו הקריאה למילואים, בין אם הוא עובד מן המניין ובין אם הינו מועמד להתקבל לעבודה אצל אותו מעסיק.
חשוב להדגיש כי אין בחוק האמור כדי לפגוע בכל חוק, נוהג או חוזה, קיבוצי או אחר, הנוגע לתנאי הפיטורים וההתפטרות של העובד ולזכויותיו בקשר לכך וכמו כן קובע החוק כי הוא בא להוסיף על זכויות הקשורות בעבודה.
* הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני עבודה, מקרקעין וליווי יזמי נדל"ן, משפט אזרחי/מסחרי, חוזים, שוק ההון, וליטיגאציה מסחרית. ** המידע לעיל הינו כללי בלבד ואינו מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי.